נושא : על קו הזינוק: קבוצת גוטל בוטל - מופע החיים של מוטי פנאן- 21.12.05
תאריך: 23/12/2005 שעה: 19:47
מחבר: דני לו
התחלתי לחבב את נתי אורנן עוד לפני שראיתי את המופע שלו. זה התחיל לא מזמן בתקופת כל הטרראם על סגירת 88FM. התרשמתי מהנכונות של הבנאדם להילחם על משהו שחשוב לו, ולעוד הרבה אנשים. ככה שכשהגעתי להפגנה נגד סגירת 88 והם עלו להופיע, באתי באהדה, והאמת? הם תפסו אותי מהצליל הראשון. אוסף ביזארי של דמויות גרוטסקיות הם רוקחים. אבל בעיקר מצאו חן בעיני השירים. היה בהם משהו מרגש, ומה שהכי חשוב – מבלי להיות מאולצים. אבל זו היתה גרסאת האנפלאגד…ולראות ולשמוע אותם במופע אמיתי, עם סאונד טוב, זה כבר עולם אחר!

מופע החיים של מוטי פנאן הוא מופע אדיר. אני בכלל לא יודע איך להגדיר אותו. אופרת רוק? תאטרון פרינג'? מיוזיקל? שש דמויות ביזאריות, כל אחת עם תלבושת אחרת עולות לבמה, תופסות כלי נגינה ומתחילות להרביץ אותה בקטעי מוזיקה איכותיים במיוחד. יש שם שוטר, ציפור כתומה, גיבור סופר-על, מדריך בצופים, ועוד.

כבר מהצליל הראשון זה תפס אותי. מעניין מי חתום על כתיבת ועיבוד החומרים, אבל זה נשמע כל כך טוב. המוזיקה של קג"ב משלבת כל כך הרבה סגנונות ועושה את זה בצורה כל כך איכותית. הם פתחו בקטע ביזאר ג'אז אוונגארד – רוברט וויאט משהו, שמיד נשבר לקטע רוק דורסני עם דיסטורשנים פתוחים. משם במעברים חדים הם משנים מקצבים, סגנונות, מלודיות, ויורים רצף של שירים מבלי לעצור. הם עושים רוק קל, רוק כבד, משתמשים בנגיעות של ג'אז ופרוגרסיב, יש להם מקצבים ממש יפים ומעניינים, בסיסט מלא נוכחות, גיטריסט אדיר, ונתי אורנן, שנותן אחלה פריטות באקוסטית אבל מה שמעשיר במיוחד את ההרכב אלו חצוצרן וצ'לנית. שתורמים לעושר המלודי של ההרכב, החצוצרן הביא אותה בסולואים מעולים ואיפשר לגיטריסט להתמקד ביצור סאונדים חלליים מעולים. ותום הצ'לנית נתנה שואו במלוא מובן המילה. בהופעה שלה, בשירה שלה, במשחק שלה. היא צ'לנית ממש טובה, יש לה טכניקה מדהימה ופיל ממש מיוחד. היא נותנת לשירים גוון ממש יפה. אני מניח שאת השירה שלה אנשים או ממש ישנאו או ממש יאהבו. אני מאלו שממש ממש אוהבים. (אני חושב שאפרת גוש, וטרי פויזן יכולות ללמוד ממנה איך משתמשים בנשיות מתפרצת כמו שצריך!). בהמשך הערב מצטרפות עוד דמויות, ועוד נגנים כמו חלילנית וזמרת ליווי. בקיצור – מבחינת המוזיקה, הערב לא מפסיק להתפתח ולהשתנות. ובעיקר – לעניין.

"אמא דואגת לך, אהההההה, דואגת לעצמה"

אבל המופע של פנאן הוא גם לא מעט מחזה. אני חושב שזו אחת מהצגות הפרינג' הכי טובות שראיתי. היא לא מנסה להיות סאטירה נוקבת או מחזה קומי שיצחיק בטירוף. זה מה שכל כך חמוד בגוטל. הם פשוט הם. ולדעתי מבחינת התוצאה המופע הזה מצחיק ברמות של פרק טוב של זהו זה! המחזה מספר על מוטי פנאן שהיה יו"ר של צופי רמת גן והתאהב בנערה דתיה בשם כותל שלא ממש שמה עליו. פנאן יוצא למסע, ואת קורותיו אני כבר משאיר לכם לגלות בלייב..יש במחזה הזה לא מעט רמיזות סאטיריות על יחסים, אהבה, דת ופוליטיקה, אבל הכל נעשה בטוב טעם. זה לא מחזה שמתיימר להיות עמוק, אבל הוא מדגדג כל מיני נושאים חשובים בצורה ממש יפה. יש במופע הזה לא מעט אלמנטים שיכולים להפוך אותו לקאלט – כמו משל הארנב והקיפוד (במופע הזה כבר באה מתנדבת מהבית, מוכנה עם תלבושת הולמת). היחס בין מוזיקה ודיבורים היה מושלם. המוזיקה ממש קלחה, וקטעי ההצגה נתנו הפוגות בדיוק בזמן ובמקום. הכל היה כל כך צבעוני ומטורף. תלבושות ודמויות, וטקסטים. אין באמת בשר בעלילה אבל אתה לא מרגיש את זה. אין רגע דל. אתה צופה ומרגיש שכל הזמן קורה משהו שאתה חייב לשים לב אליו.

לא יצאתי מהמופע בהרגשה שאני יודע משהו חדש על החיים או על עצמי, אבל פשוט העברתי שם זמן בכיף! אמנם לא מדובר בהרכב צעיר מאוד או במופע חדש דנדש, אבל אני חושב שהמופע הזה הוא אחת מההצלחות של הפרוייקט (מבחינתי האישית) – זה מופע שכל אחד ואחת מכם חייבים לראות. זה לא המופע הכי טוב שתראו, אבל מדובר דפנטלי בחוויה מאוד יוצאת דופן. מצחיקה, מרגשת, עשירה מוזיקלית, פשוט מקסים. בלי תירוצים! – בשנה הבאה אתם טועמים מההרכב הזה.
לצערי לאופרה השנייה לא יכולתי להישאר. יטופל בהקדם…

קבוצת גוטל בוטל – מופע החיים של מוטי פנאן – בארבי ת"א - 21.12.05
צ'לו – תום קלנר
גיטרות – טל וגנר
בס – יהוא ירון
תופים – שלומי טוויג
קולות – הילה גושן
דיג'רידו – איתי בוצ'ן
חליל צד – מירב שחם
חצוצרה – אבירן בן נאים
שירה, אקוסטית, מפוחית, משחק – נתי אורנן


קישור למקור