המובטל נתיטו / פרק ב'

המאבטח בכניסה לקריית ראש הממשלה, שם אמור סחבק להגיש את אצבעו למכשיר המבשר לו שאין עבודה, הצמיד את ידו לגבי המיוזע כדי לוודא שאין עלי נשק. יש עבודות ממש מבאסות.

נגשתי לראשונה בחיי למכשיר (להלן "התייצבומט") ולאחר שלחצתי במקום המבוקש כדי לתת את טביעת האצבע, בישר לי הנ"ל שעלי לעשות זאת שוב היות ואין התאמה בין מספר הזהות שלי לטביעת האצבע. לאחר שני נסיונות נוספים בישר לי היופטופויומט שעלי להגיע לפקידה. שוב, כמו בפרק הקודם, עברתי ב"בידוק נתב"ג" כדי להגיע לפקידה המיוחלת, אך הפעם הוציא המאבטח את מצלמת הוידאו שלי והודיע לי שאיני יכול להמשיך עימה. הוא גם מילא טופס לצורך הפקדת כלי נשק המחריד וביקש אותי לחתום. חתמתי על הצהרה לפיה אני מפקיד את כלי הנשק האימתני והמשכתי לפקידה.

"נתקעת עם האופנוע אז האצבע שלך היתה מלוכלכת והמכשיר לא יכול היה לקרוא את טביעת האצבע", גערה בי בחביבות וחתמה בפנקס המובטל שלי.

 

בפעם הבאה אשאיר את הנשק האימתני בבית,

ובכלל,

האם זו מצלמת וידאו חבוטה?

לא ולא! זהו כלי יריה / נשק קר..