ארכיון פוסטים מאת: נתי

שמונה בבוקר בדרך השלום בדרך לקריית הממשלה. הדרך פקוקה, מחניקה ומהבילה. השומר בכניסה משיב לי ב"בבוקר אור" ואני מנסה לשכנע את עצמי שהשומרים בכניסה לבניין עוברים שינוי התנהגותי משבוע לשבוע. ההתיצבומט (למי ששכח או הצטרף זה עתה, זהו המכשיר שסורק … לקרוא את ההמשך →

טרם המפגש השבועי עם לשכת התעסוקה, מפקיד עבדכם הנאמן את אופנועו הנאמן לא פחות אצל המוסכניק הנאמן להחריד (10 שנים) במוסך שנמצא באזור בורסת היהלומים ברמת גן. על מנת לחסוך עולה החו"מ על מונית שירות כדי להגיע אל קריית הממשלה … לקרוא את ההמשך →

זה מתחיל עם כמעט מכות על הבוקר בין אחד השומרים בקריית הממשלה וביני. אני מתעקש על "בוקר טוב" והוא מתעקש מולי על "יש נשק?", ככה שלוש פעמים. סרבן בוקר טוב. "אתה רוצה להכנס?" הוא מרים את הקול, "אתה צועק עלי?", … לקרוא את ההמשך →

צילומים: עידן נלקנבאום וידאו'ז: החו"מ  1. פתח דבר זה אינו יומן מסע. אלו הן דגימות מחוויות שרובן טריוויאליות ולחלקן יתכן שישנה משמעות כלשהי. זוהי מסירת מידע, חלקי רגשות ותחושות שאין חובה או צורך שהקורא/ת יזדהה עימן. מטרת הכתיבה היא תעוד, … לקרוא את ההמשך →

- בוקר טוב. – … – בוקר טוב…  - מה שומעים?  - מה שומעים? – מה נשמע?  - הלחות, אתה יודע… – כן, עם פחות לחות היה יותר טוב. אל תוציא את המצלמה בתוך הבניין, טוב? – ברור, אני מפקיד … לקרוא את ההמשך →

שוב בתנועה תזזיתית מהצפון למרכז עם נסיונות נואשים למצוא מקום לעצירת קפה בדרך. כל תחנת דלק/פונדק דרכים/קיוסק רעוע מתגלים כבחירה גרועה עד שנעצר קצת אחרי נתניה במקום ריק למחצה שבעליו בוהה בתוכנית בוקר בטלויזיה. מראייני הבוקר משוחחים עם שתי חיילות, … לקרוא את ההמשך →

בניגוד לשבוע שעבר שהחל עם הליכה נינוחה אך מוטרדת מגבעתיים בואכה לשכת התעסולה (תעסוקה+אבטלה כאמור), יום ראשון זה נפתח עם נסיעה מיוזעת מהעיר עכו שטופת דגלי גרמניה אל המרכז. דגלי גרמניה על שום הנצחון החריף של נבחרת דויטשלנד על הקבוצה … לקרוא את ההמשך →

יושב בקפה של "בית העיתונאים" ב-08:30, מקליד, אולי יש מי שטועה לחשוב שאני עיתונאי. בלשכת התעסולה (תעסוקה+אבטלה) המעמד השבועי מול האוטומט המזהה אותי, היה קצר מהרגיל. פעם אחת בלבד הוא טען שאני אינני אני. דמותו של דוד, חונך המובטלים, עלתה … לקרוא את ההמשך →

ה"בוקר טוב" הראשון הופנה למאבטח בכניסה לקריית הממשלה והוא נענה בהמהום קצר. מתוך הבנה של המערכת הצטיידתי בעיתון מהערימה ליד המדרגות הנעות, והתחלתי לשייט כלפי מעלה. הניסיון הראשון לשכנע את אדון התיצבומט כי אני הוא אני, עלה, כמעט כמו תמיד, … לקרוא את ההמשך →

הבוקר התחיל מוקדם, בנתב"ג. בשעה ארבע בבית הנתיבות ממתין לשובה של זוגתי מן הניכר בעודי בוהה בדגם בית המקדש השני (מוקטן, מוקטן) שמקבל, גאה וזקור זכוכית, את פני המגיעים לארץ הקודש. יתכן שהצבתו של הדגם נובעת מכך שלאחרונה המגיעים לארץ … לקרוא את ההמשך →

המאבטח בכניסה לקריית ראש הממשלה, שם אמור סחבק להגיש את אצבעו למכשיר המבשר לו שאין עבודה, הצמיד את ידו לגבי המיוזע כדי לוודא שאין עלי נשק. יש עבודות ממש מבאסות. נגשתי לראשונה בחיי למכשיר (להלן "התייצבומט") ולאחר שלחצתי במקום המבוקש כדי … לקרוא את ההמשך →

סחבק מתחדש והולך, פותח פרק ב' בחייו לאחר שנה וחצי של עמל בקונצרן תקשורת אימתני. כן, כן, סחבק שלכם פוטר עקב "קיצוצים" בלשון העם, או "חלוקת דיודנדים" עתידית בלשון הכלכלנים. לאחר זלילת גבינות מכל סוג ומין עקב חג מתן תורה … לקרוא את ההמשך →

יא חביבי דודו איך הלכת דודו אתה אינך יא דודו אתה אינך לא פה נהייתי עצוב יא דודו אולי הכל מכתוב יא דודו סגרו אותך בכלוב גלמודו תלית עצמך עכשיו אני כותב מעט מדודו כי אין לי מה לומר לדודו … לקרוא את ההמשך →

בוגי הוירוס מסתכל עליך שומע אותך רואה אותך בוגי הוירוס מתייחס אליך בשיר "בוגי" לטס בוגי, בוגי בוא לרקוד עם הוירוס תהיה עדין איתו בוגי הוירוס אוהב כשאתה עדין ורך בוגי תוציא ת'תותח בוגי תשמיד את הוירוס בוגי קיל איט … לקרוא את ההמשך →

במדינה דרומית בארה"ב יורים בגייז, בייב, איזה מזל שאנחנו כבר מזמן לא גאים, ואת הזרים שם מגרשים, בייב, איזה מזל שאנחנו לא זרים. הם קוראים להם "חיות", ואחר כך שוחטים אותם, כמו ששוחטים חיות, בייב, איזה מזל בייב, שאנחנו לא … לקרוא את ההמשך →

ניסיתי להגיע לדרום בדרך עברתי בכביש שלך לא חיכית היו תמונות עירום מילא לי את המוח אני רוצה פגישה דחופה עם ד"ר אני רוצה לחזור לגן יש לי מלא מה להגיד לד"ר יש לי מלא מה לעשות בגן את מקפידה … לקרוא את ההמשך →